החלטה בתיק בר"ע 1637/07

א. ההליך

1.       בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה ( כב' הרשמת הגב' קרן מרגולין פלדמן) מתאריך 5.2.2007 בתיק הוצל"פ [חדרה] 12-04667-99-8.

2.       בהחלטתה האמורה קבעה כב' ראש ההוצאה לפועל, כי התשלום החודשי שעל המבקש לשלם, בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו על ידי המשיב, יעמוד על הסך 500 ש"ח, וזאת במקום הסך 250 ש"ח, כפי שהיה עד אותה החלטה.

3.       המבקש אינו משלים עם ההחלטה ועל כן הגיש את בקשת רשות הערעור המונחת עתה לפני.

ב.טענות הצדדים

4.       בבקשתו טוען המבקש כי הוא נכה צה"ל, המתקיים מקצבת "נכה נצרך" המשולמת לו מידי חודש על ידי משרד הביטחון, ובשל מצבו הכספי אין הוא יכול לשלם התשלום החודשי שהושת עליו.

          לטענת המבקש יש להשיב את התשלום לקדמותו, ולהעמידו על הסך 250 ש"ח לחודש, כפי שנקבע בשעתו בהחלטת בית משפט זה (על ידי הח"מ) בתאריך 19.1.2003 בתיק בר"ע 2776/02.

          לטענת המבקש, מאז ניתנה ההחלטה הקובעת כי עליו לשלם סך 250 ש"ח לחודש לא חל שינוי במצבו, ולא היה איפוא מקום שכב' ראש ההוצאה לפועל תשנה את הסכום שנקבע.

5.       לעומת טענות המבקש טוענת ב"כ המשיב, כי אין להתערב בהחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל. ב"כ המשיב סומכת טענותיה על החלטה שניתנה בבית משפט זה (כב' השופט מר כ' סעב) בתאריך  12.12.2005, שם קבע בית המשפט, כי התשלום יעמוד על סך 250 ש"ח לחודש למשך שישה חודשים בלבד. משחלפו ששת החודשים, והמבקש לא הניח לפני ראש ההוצאה לפועל את הנתונים המעידים על מצבו הכספי, הגיש המשיב בקשה לקבוע כי התשלום יעמוד על סך 500 ש"ח לחודש. ראש ההוצאה לפועל ביקשה מאת המבקש תגובתו לבקשה, אך בתגובתו לא הניח המבקש את הנתונים הדרושים לצורך קביעת יכולתו הכספית, ועל כן נעתרה כב' ראש ההוצאה לפועל לבקשת המשיב, וקבעה כי התשלום החודשי יעמוד על הסך 500 ש"ח לחודש.

6.       ב"כ המשיב מוסיפה וטוענת, כי מאז נקבע שעל המבקש לשלם סך 500 ש"ח לחודש, בגר בנו של המבקש, והמבקש אינו חייב עוד במזונותיו. לפיכך, בידי המבקש הכנסה פנויה נוספת בסכום של 1,800 ש"ח לחודש. בתשובה לטענה זאת טען המבקש, כי אמנם בנו בגר, אך למרות זאת הוא לא הפסיק לשלם לו מזונותיו, מה עוד, שקצבת הנכות שהוא מקבל ממשרד הביטחון הוקטנה בסכום של 1,500 ש"ח עקב כך שבנו בגר (ועל כך הניח המבקש לפני אישור מתאריך 21.10.2007 ממשרד הביטחון). יוצא מהאמור, כך לטענת המבקש, שבסופו של דבר הכנסתו הפנויה לא גדלה בעקבות בגרותו של בנו אלא להיפך, ההכנסה הפנויה קטנה עקב הקטנת סכום הקצבה המשולמת למבקש.

ג. דיון

7.       ערעור על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל בנושא העומד לדיון בפני אינו ערעור בזכות, ועל המבקש לערער על ההחלטה ליטול תחילה רשות מבית המשפט.

          רשות לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל אינה דבר מובן מאליו, ועל מבקש הרשות לשכנע את בית המשפט, כי העניין שהוא מבקש להביא לפתחו אכן מצדיק מתן רשות לערער.

          ככל שהדברים נוגעים לבקשת הרשות שלפני, הנני סבור, כי אין היא מעוררת עניין המצדיק מתן רשות, ולכאורה די היה בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. עם זאת, אתייחס אף לגופה של הבקשה, וזאת כדי שלא לתת למבקש הרגשה כאילו טענותיו נדחו מטעמים דיוניים גרידא.

8.       המבקש טוען, כי יש להשיב את המצב לקדמותו במובן זה, שהחלטת בית משפט זה משנת 2003 תשוב על כנה, וייקבע כי עליו לשלם סך 250 ש"ח לחודש בלבד. דא עקא, שלהחלטה משנת 2003 אין עוד נפקות. לא זו בלבד שמאז שנת 2003 חלפו מספר שנים, דבר המצדיק כשלעצמו בדיקה מחודשת של יכולתו של המבקש, אלא שלאחר החלטה זו ניתנו החלטות שונות, ובין היתר ניתנה ההחלטה מתאריך 12.12.2005.

          בהחלטה מתאריך 12.12.2005 נקבע, כי התשלום בסך 250 ש"ח לחודש יעמוד בתוקף למשך שישה חודשים, ועוד נקבע בהחלטה:

"אין בקביעה הנ"ל כדי למנוע בדיקת יכולת הפירעון של המבקש לגופה ולבחון באם על פי יכולת זו, יש להגדיל את התשלום החודשי.

  על המבקש להניח בפני כב' ראש ההוצל"פ האסמכתאות בעניין הכנסותיו והוצאותיו במשך 3 החודשים הבאים ועל פי הנתונים שיובאו בפני ראש ההוצל"פ, יבחן האחרון באם התשלום החודשי מחייב שינוי."

          מעת שקבע בית המשפט את שקבע בהחלטתו מתאריך 12.12.2005, היה על המבקש לנהוג על פיה, ואין הוא יכול לשוב ולטעון, כי יש להחיל על עניינו את ההחלטה משנת 2003.

7.       המבקש לא הניח לפני ראש ההוצאה לפועל את הנתונים שהתבקש להגיש, על מנת שניתן יהיה לקבוע את יכולתו, וסופו של דבר הוא, שהמשיב הגיש בתאריך 22.1.2007 בקשה להגדלת התשלומים לסכום של 500 ש"ח לחודש.